שלום לכם, אנשים יקרים, כאן ביון.
הנושא שאנחנו עומדים לדבר עליו היום הוא שיפוטיות.
שיפוטיות זה נושא מאוד משמעותי אצל בני האדם.
אם היינו יכולים להגדיר את אחד הדברים שהכי הכי מכשילים אתכם בדרך, אנשים נפלאים, זה היה זה.
כשאנחנו מדברים על שיפוטיות, חשוב להבין מאיפה זה הגיע ולמה הכוונה.
אתם בנויים כדי שמוח האדם יקלוט דברים, וכדי שמוח האדם יבין הוא בנוי מתבניות.
החשיבה שלכם בנויה על דרך השוואה. תמיד תשוו דברים.
כדי לזכור משהו אתם יוצרים הקשרים חדשים,
כאשר אתם רוצים ללמוד משהו חדש אתם מחברים דברים מוכרים לדברים חדשים.
ההשוואה נעשית הרבה פעמים כדי לעזור לכם לתייג דברים,
כדי לעזור לכם להכניס את הדברים למגירה הנכונה.
זה עוזר לכם לדעת איך להתמודד עם דברים, ולמה הכוונה?
קשה למוח האדם לזכור יותר מדי פרטים.
הוא יודע לזכור דברים שהם יותר משמעותיים ממה שנמצאים בו כרגע.
דברים שיש להם ערך רגשי גבוה יותר ממה שקיים כרגע – יישמרו, ודברים אחרים – לא יישמרו.
הזיכרון שלכם הוא סלקטיבי, הוא נועד לעזור לכם לשרוד, הוא נועד לעזור לכם לחיות.
בראשית
אני רוצה להסביר לכם שהמקום של השיפוטיות וההשוואה
התחיל בימים שהאנושות הייתה צעירה מאוד, כאשר בני האדם היו בראשית ההתפתחות.
כדי לדעת איך נכון לנהוג, כדי לדעת איך נכון לפעול,
היו לומדים ומסתכלים על אדם מסוים ואומרים: "זו הדרך".
היו מחפשים מה שאתם קוראים לו היום "מודלים לחיקוי".
אדם שפעל בצורה נכונה היה לו סיכוי טוב יותר לשרוד. אנשים חיקו אחד את השני.
כאשר אדם גילה צמח חדש, כאשר אדם גילה ירק,
דרך בישול או אכילה – מיד הנושא היה עובר מאחד לשני. החיקוי היה חשוב להישרדות.
כדי לדעת אם לחקות אדם או לא לחקות אותו, תמיד נעשתה השוואה.
אם התוצאה שלו טובה יותר ממה שיש לי – כדאי לחקות אותו. אם לא – בוודאי שלא כדאי.
החיקוי היה מאוד משמעותי להתפתחות.
לא הייתה תקשורת, לא הייתה הדרכה מלמעלה.
בדרך כלל ההתקדמות וההתפתחות נעשו על ידי קבוצות קטנות, על ידי שבטים.
המסורת זה דבר שנבנה, היא לא הייתה בראשית הדרך, היה צורך לגלות כל דבר מחדש.
ולכן, לחיקוי, ללימוד מהאחר, להשוואה מה טוב יותר ומה כדאי לי – הייתה משמעות קריטית להישרדות.
אותה השוואה שהייתה כל כך קריטית הפכה עם הזמן להרסנית.
כאשר אתם שיפוטיים, קורים שלושה דברים [הכוונה לשיפוטיות כלפי העבר, ההווה והעתיד].
אתם שיפוטיים כאשר אתם משווים את עצמכם למשהו שקרה.
אתם לוקחים דבר שקרה, ומשווים אותו למה שהייתם רוצים שיקרה.
אתם למעשה בודקים לאן הגעתם ולאן הייתם רוצים להגיע.
כאשר אתם בודקים, עושים השוואה, שופטים את מה שכבר עשיתם –
התוצאה היחידה שיכולה לצאת מכך היא תחושת החמצה, תחושת כישלון,
תמיד כאשר אתם משווים תוצאה שהתקבלה לתוצאה שהייתם רוצים שתתקבל אתם תצאו בהפסד.
הדבר פוגע בערכם של דברים. פוגע ביכולת שלכם להתמודד עם דברים.
השוואות
כאשר אתם משווים את עצמכם למשהו בהווה, כאשר אתם משווים את עצמכם לאדם אחר,
גם אז תמיד תצאו נפסדים, כי תמיד תשוו לתכונה נבחרת, ליכולת מופלאה.
לעולם אתם לא משווים את כל המכלול. אתם תמיד משווים נקודה מסוימת.
ולכן, גם אם אתם עושים השוואה בהווה, תצאו נפסדים, כיוון שתמיד תשוו לאותו דבר שאין לכם או לאותו דבר שחלש אצלכם.
כאשר אתם משווים את העתיד – למה הכוונה?
כאשר אתם אומרים: "האדם הזה הצליח, האם אני יכול להצליח?"
אתם תמיד מכניסים חשש, תמיד יוצרים חוסר ביטחון.
ההשוואה היא הרסנית לבני האדם, היא מזיקה בצורה כזאת שהיא עוצרת אתכם מלעשות.
היא יוצרת חוסר ביטחון, היא יוצרת חוסר אמונה והיא יוצרת חוסר בתחושה של מסוגלות.
חשוב מאוד להבין את זה ולנסות לעצור אותה.
שימו לב
המסר שלנו אליכם, אנשים נפלאים, כאשר אתם שמים לב שאתם משווים את עצמכם,
זה תמיד יגיע במשפטים כמו "אני לא מספיק", "לו יש ולי אין". זה תמיד יגיע עם שיפוטיות מנמיכה.
אתם לעולם לא משתמשים בשיפוטיות כדי להרגיש טוב יותר לאורך זמן.
רגעית כן, אבל לא לאורך זמן. מי שמשתמש בשיפוטיות כדי להרגיש טוב יותר,
אלה אנשים שגם הם חסרי ביטחון, שיש להם צורך להגדיל את עצמם על חשבון אחרים,
ולכן ההשוואה תמיד מזיקה לבני האדם, תמיד.
אני רוצה שתשימו לב באילו תחומים בחייכם אתם משתמשים בהשוואה.
אתם רגילים לעשות את זה. כנראה שכלל אינכם שמים לב,
אבל ההשוואה מחלישה, ההשוואה לוקחת אנרגיה. היא לעולם לא תחזק אתכם.
כאשר אתם משווים, אתם יוצאים נפסדים מראש.
הדרך הטובה ביותר היא פשוט לעצור ולהבין דבר ראשון שכאשר אתם משווים אתם לא אובייקטיבים,
אתם תמיד משווים דבר אחד, ולא את כל המכלול.
והדבר השני הוא שלעולם לא תרגישו טוב מהשוואה כלשהי, גם אם היא נקודתית.
ברגע שאתם, בני אדם יקרים, מתחילים בהשוואה –
תמיד ישנו מקום שבו אתם מרגישים פחות טוב, ולכן זה תמיד יפגע בערך שלכם.
גם אם דיברתי מעט גבוה היום, גם אם דבריי היו קצת לא מובנים,
חשוב לי שתתרגלו ותשימו לב למנגנון ההשוואה שלכם,
מה המילים שאתם משתמשים בהן, איך הדבר יוצר אצלכם שיפוטיות כלפי עצמכם.
זה בסדר להסתכל על אחרים, זה בסדר לחפש דוגמה, אבל זה לא צריך להיות כהשוואה למישהו אחר.
יש אנשים מצליחים, אפשר לנסות ללמוד מהם – אבל לא בהשוואה אליכם.
ההשוואה היא הרסנית, שחררו אותה ותראו שיהיה לכם קל יותר וטוב יותר,
ואנחנו נלווה אתכם בדרך ונלמד אתכם איך לעשות את הדבר הזה.
שלכם בהוקרה, ביון.
