על מבזבזי האנרגיה

שלום לכם, אנשים יקרים, כאן קארי.

אנחנו כאן למעלה, המדריכים, רואים למטרה לכוון אתכם דווקא בדברים הקטנים, היום-יומיים. הדברים הקטנים, היום-יומיים, הם אלה שגורמים לכם הרבה פעמים להצליח או להיעצר בחיים שלכם. בסופו של דבר, כדי לעשות דברים גדולים, אתם צריכים להיות פנויים מהרבה דברים קטנים. ישנם הרבה “דברים קטנים”, כפי שאתם קוראים לזה, שהם זוללי אנרגיה. תבינו, לכל אחד מכם יש מכל אנרגיה. המכל אמנם משתנה בין אדם לאחר, יש כאלה שיש בהם יותר אנרגיה באופן טבעי, יש כאלה שפחות. אבל האנרגיה היא תמיד מוגבלת, היא תמיד מוקצבת. 

אם הייתם זוכרים זאת, הייתם נמנעים מלהפעיל על עצמכם את אותם דברים שהם זוללי אנרגיה. אנחנו רוצים להסב את תשומת לבכם לאותם דברים, כדי שתוכלו להימנע מהם, כדי שתוכלו לשמור את המכל שלכם מלא. בני אדם, בדומה לכל המכונות, צריכים אנרגיה. כאשר האנרגיה שלכם מתרוקנת, אתם מרגישים זאת  אתם מרגישים מרוקנים, אתם מרגישים עייפים, לפעמים אתם מרגישים מדוכדכים. כאשר אין אנרגיה, גם אין שמחה, גם אין אופטימיות. השמחה והאופטימיות הם הדלק של בני האדם. 

אחד הדברים הראשונים והמשמעותיים ביותר שמרוקנים לכם את האנרגיה הם הביקורתיות והשיפוטיות העצמית. לימדו אתכם שכאשר תעבירו על עצמכם ביקורת, שכאשר תשפטו את עצמכם, תגיעו למקום טוב יותר. חשוב להתבונן בדרך, חשוב לשים לב לטעויות וחשוב לתקן אותן. זו אמת, אבל לא כפי שהעבירו לכם. 

האמת שבדרך יש פניות, בדרך יש עליות, יש מורדות. חשוב לבדוק את הדרך, לבדוק מה מתאים ומה לא מתאים. אבל מרביתכם לא בודקים את הדרך, אלא בודקים את עצמכם. כאשר אתם שופטים את עצמכם – וזה תמיד לחומרה, זה תמיד מתוך מקום של “לא הייתי בסדר”, “לא עשיתי מספיק טוב” – בדרך כלל לא רק שזה לא גורם לכם לתקן את הדרך, אלא זה משאיר אתכם עם פחות אנרגיה ועם פחות יכולת להתקדם.  

הדרך להתמודד עם אותם מקומות שבהם אתם מרגישים פספוס היא קודם כול להסתכל על הדרך. ייתכן שהדרך שפעלתם בה באמת לא נכונה לכם. זה לא אומר דבר על עצמכם. בחירה תמיד נעשית בלי לדעת בוודאות מה תהיה התוצאה. זִכרו זאת, אין דבר כזה לבחור נכון. אתם תמיד בוחרים מתוך הימור, מתוך הקשבה למשהו שהוא עדיין לא ידוע, ולכן תמיד יהיו בחירות לא נכונות בחייכם, אי אפשר להימנע מכך, אבל אפשר לתקן. כאשר מתקנים את הבחירה, הדרך נפתחת מחדש. אבל הרבה פעמים, אנשים יקרים, אתם עוצרים, כועסים ומעבירים ביקורת על איך “בחרתי את מה שבחרתי”, “למה בחרתי את מה שבחרתי”  זה לא עוזר כלל! זה מחליש אתכם. בפעם הבאה שתצטרכו לבחור, תרגישו פחד, תרגישו איום, תאמינו פחות ביכולות שלכם.  

חשוב, אנשים יקרים, דווקא להעצים את עצמכם. דווקא לאחר טעות חשוב להבין שעשיתם את הכי טוב שיכולתם. אל תשפטו בדיעבד את מעשיכם. זה אמנם קל, אבל זה תמיד מחליש. לימדו אתכם לעשות כן. הסתכלו סביב  האם זה באמת מקדם את האנושות? האם באמת בני אדם מזנקים קדימה בזכות ביקורת עצמית? כמובן שהתשובה היא לא. הימנעו ככל שתוכלו מביקורת גם כלפי עצמכם, גם כלפי ילדיכם. ככל שתאפשרו לעצמכם חופש להקשיב למה שנכון לכם, להקשיב לדרך שלכם ולִטְעוֹת  כך תצליחו יותר. זה לא פשוט, אני יודע. 

הביקורת עזרה לכם רבות בעבר. הביקורת התחילה מתוך רצון להציל את בני האדם, מתוך רצון לשמור על בני האדם בחיים כאשר היו סכנות סביב, כאשר ההורים רצו להסביר לילד מה מותר ומה אסור. אבל הביקורת הפכה כיום לכלי שיפוט בידכם, לשוט שאתם מלקים בו את עצמכם על טעויות קטנות ביותר. פניתם פנייה לא נכונה בדרך – אתם מעירים לעצמכם. עשיתם בחירה לא נכונה, ולו הקטנה ביותר – בדרך כלל אתם מלקים את עצמכם.  

דמיינו את מכל האנרגיה שבתוככם כמכל גדול, מלא ושופע אנרגיה. בכל פעם שאתם מעבירים ביקורת, דמיינו שאתם מנקבים אותו מעט, וחלק מהנוזל זולג. אם תעשו את זה הרבה פעמים ביום, תישארו עם מכל ריק. לעולם לא תמליצו זאת לחבר, אז אל תעשו זאת גם לעצמכם.  

כאשר אנחנו מתבוננים על נשמות שחוזרות מגלגול, אנחנו רואים שהסליחה העצמית והחמלה הן המפתח להצלחה. התבוננו על אנשים מצליחים בעולמכם  הם טעו, אבל הם לא עסוקים בשיפוט עצמי, הם עסוקים במה שעכשיו, מה הלאה. 

לראות טעויות זה דבר מבורך – לעצור, להתבונן, להבין מה היה. אבל השיפוטיות מיותרת. השיפוטיות רק מכאיבה. על טעויות לפעמים משלמים מחיר כלשהו, זה לא אומר שזה לא יזניק אתכם בעתיד. זה לא אומר שזה לא יפתח לכם דרך חדשה, גם אם כרגע לא נעים. אז אנשים יקרים, שימו לב בשבוע הקרוב כמה אתם שיפוטיים, כמה אתם מעבירים ביקורת. עצרו רגע והכניסו חמלה. 

הדבר השני שזולל אנרגיה וחשוב לי לציין אותו הוא ההתבוננות שלכם על המקום שבו אתם חושבים שהייתם צריכים להיות. לכל אדם יש חלום, יש רצונות, ואתם כולכם בדרך. כאשר אתם מאבדים סבלנות, ובעצם מצפים מעצמכם להיות כבר במקום שאתם אמורים להיות בו – אתם גורמים לעצמכם לכאב ולסבל. קצב ההתקדמות הוא הקצב שלכם, לא ניתן לזרז אותו. ככל שתכבדו אותו, דווקא תתקדמו יותר. 

חוסר הקבלה שלכם את הקצב שלכם, ההתייחסות שלכם אל הפער הזה בין איפה הייתי אמור עכשיו להיות לבין איפה אני באמת – רק מקטין אתכם וגורם לכם להרגיש פחות מוצלחים, פחות הישגיים. המקום שבו אתם נמצאים הוא בדיוק המקום הנכון לכם כרגע. זִכרו זאת, אנשים יקרים. חקקו זאת בלבכם. מה שיהיה נכון מחר, יהיה מחר. קצב הוא אינו דבר קבוע, קצב תמיד משתנה. ייתכן שתנועו כרגע לאט ואז תתחילו לנוע מהר, וגם הפוך. שוב, קבלו זאת באהבה. 

יש לכל אחד דרך. אינכם יודעים מה הדרך שלכם. אל תסיקו מהעבר איך תהיה הדרך בעתיד, אין קשר בין השניים. כאשר תבינו שהטוב ביותר עבורכם קורה תמיד, גם אם קשה להאמין בזה לפעמים, יהיה לכם קל יותר. 

והדבר האחרון שהוא זולל אנרגיה גדול מאוד אצל בני האדם הוא ההשוואה לאחר. אנשים יקרים, כאשר אתם מסתכלים על ההישג שלכם, הוא יכול להיות מופלא  עברתם דרך נהדרת, התקדמתם. אבל תמיד אתם משווים את עצמכם לכאלה שהלכו יותר, לכאלה שהגיעו יותר רחוק. נדיר שאתם משווים את עצמכם לכאלה שהתקדמו פחות. תמיד תראו את אלה שעשו יותר. תחשבו רגע מה אתם עושים – אתם תמיד מקטינים את ההישג שלכם. כביכול אתם שמים לעצמכם למטרה, אתם אומרים: “אני רוצה כמוהו”, “אני רוצים להתקדם”, אבל בעצם המסר הפנימי שלכם: הוא “לא הצלחתי מספיק”, “לא התקדמתי מספיק”. 

נקודת ההתחלה שלכם בעולם שונה מאוד. ייתכן שעברתם כברת דרך מרשימה ביותר, ייתכן שהיו לכם שיעורים קשים בהרבה. לא תמיד זה נראה כלפי חוץ. לעתים חוסר ביטחון וחוסר ערך יכולים להיות מוקשים בדרך, יכולים להקשות על השיעור. ואם הצלחתם, זה נהדר. כאשר אתם משווים לאחר, אתם בעצם שוללים מעצמכם את מדליית ההצלחה, שוללים מעצמכם את הגדולה שבכם. 

אז חִשבו על הדרך שלכם, ותיהנו ממנה. זִכרו שאינכם יכולים לדעת היכן תהיו מחר. חבל סתם לשער, זה תמיד עוצר. זִכרו את שלושת הדברים האלה. חשוב לתת להם תשומת לב, לשנן אותם ולהכניס אותם כחלק מעולמכם. תראו כמה מְכל האנרגיה שלכם יהיה מלא יותר. כשיש אנרגיה, יש שמחה, יש רצון לעשות דברים, יש תחושה שהכול אפשרי. ואכן, אנשים יקרים, הכול אפשרי עבורכם, כל מה שנכון לכם.  

שלכם, בהוקרה רבה, 

קארי 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn