תרגיל: לזהות את הדרך שלכם | תקשור עם פיית’, מדריכה מ”מועצת השישה”

שימו ❤️: פוסט זה מורכב משני חלקים –

  • דמיון מודרך – תרגיל בתודעה על הדרך למה שאתם רוצים
  • סיכום שלאחר התרגיל-
    לנוחיותכם תוכלו למצוא תמלול בהמשך.

 

 

אנשים נפלאים,
כאשר עשיתם את התרגיל שנתתי לכם –
באיזה גובה הייתה הגבעה?
באיזה עומק היה הבור?
האם הוא היה כזה מאיים, ואולי שקע קל באדמה שאינו מצריך מאמץ רב?
שימו לב לגבעה ולבורות שבחרתם בהם:
כמה קשה היה לעלות? כמה קשה היה לרדת?

בתרגיל שניתן לכם לא צוין מה הגובה של הגבעה או מה עומק הבור, זו הייתה הבחירה שלכם.
זה משקף את האמונה שלכם בדרככם בחיים.
אם הבורות היו עמוקים, האמונה שלכם שהאתגרים בדרככם הם אכן מאתגרים, או בשפה שלכם “קשים”.
אם הבורות לא היו עמוקים, הרי שאתם בכיוון טוב, אתם מבינים שתוכלו לצעוד בדרך בקלות.

הזדמנויות בדרך

הבור והגבעה הם בסך הכל הזדמנויות לפעולות בדרך.
הגבעה משקיפה לכל כיוון, אבל היא מאפשרת, או היא בעצם אומרת לכם שצריך לבחור דרך,
כיוון שבכל פעם שאתם עולים לגבעה, אתם רואים מרחב עם הרבה אפשרויות.
אפשר להתבלבל, ולא תמיד ברור לכם שהדרך שבחרתם היא הדרך הנכונה.

לכן הגבעה, שנתפסת בעיניכם כמקום נהדר, דווקא הרבה פעמים מחליש אתכם, מבלבל אתכם.
אתם באנרגיה טובה, בהתלהבות, אבל ישנם קולות סביב, ישנן הכוונות שונות.
ואתם פוחדים עם כל האנרגיה הזאת לצעוד בכיוון שאינו לגמרי נכון לכם.

כאשר אתם יורדים לבור, בדרך כלל הראייה בו מוגבלת, אתם יותר מכונסים בעצמכם.
זו הזדמנות, אנשים נפלאים, להקשיב למה נכון לכם, להקשיב לדרך.
בבור יכולה להיות הרבה חמלה, הרבה רוך. זה הזמן שלכם עם עצמכם.
אם לא תיבהלו מכך, אם לא תקראו לזה בשמות… עצם הקריאה לירידה שבדרך “בור”,
כבר הופכת אותה למפחידה ומאיימת.
ההבנה שזה טבעי, שזו הזדמנות לחשיבה, הזדמנות למנוחה לפעמים, תשחרר אתכם מהפחד ותאפשר לכם לנוע.

אין הבדל משמעותי בין הגבעה לבין הבור, מלבד סדר ההתקדמות.
בשניהם ישנה עלייה וירידה. רק שבגבעה ישנו מאמץ ראשוני ואחר כך בדרך כלל קל יותר,
ובבור להפך. לעומת זאת, ביציאה מהבור, בטיפוס, יש תחושת הישג גדולה בהרבה מאשר בטיפוס הראשוני על הגבעה.

לכן, לכל מקום יש את העוצמה שלו, את החשיבות שלו.
לא הייתי מאחלת לכם, אנשים יקרים, לצעוד בדרך במישור.

לא הייתם מתקדמים, לא הייתם לומדים.
גם לא הייתי מאחלת לכם לצעוד רק על פני גבעות. יש מתנה גדולה בבורות, כפי שאתם קוראים להם.
יש מתנה גדולה בירידה, בהתכנסות. זה הטבע, כך נכון להתקדם.

שימו לב לדרככם וזכרו – כאשר ישנה גבעה שנראית לכם גבוהה מדי, אינכם חייבים לטפס לשיא.
אתם יכולים לעצור בדרך, להקיף אותה, לרדת מהצד השני.
וגם אותו הדבר בבור,
האם אתם חייבים להגיע ממש לקרקעית, או שאתם יכולים להיעצר בדרך ולהתקדם בהיקף הבור לצד השני?
יש לכם המון בחירות גם במקומות שאתם מרגישים שאתם חסרי בחירה.

זכרו זאת, הרבה פעמים אתם רואים בור ואתם חושבים בצורה מקובעת, “כך צריך לפעול” – אין הדבר כך.
יש הרבה אפשרויות בכל בור ובור, הרבה אפשרויות בכל גבעה וגבעה. זכרו זאת בפעם הבאה שאתם נתקלים בהם.

בהרבה אמונה, פיית’

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn