על מתנת החמלה| ביון, מדריך מ״מועצת השישה״

שלום לכם אנשים יקרים, כאן ביון.

החמלה היא אחד הערכים הכי משמעותיים והכי דרושים לכם בני האדם בתקופה הזאת. זהו ערך שכמעט לא היה לו מקום בעבר, כאשר בני האדם היו במצב של הישרדות. זהו ערך שנדרש מאוד כאשר בני האדם נמצאים בתקופה של אי ודאות ושל שינוי מתמיד.

ישנם שני חלקים בחמלה חלק אחד הוא קל לכם, לרובכם, בהרבה יותר והוא החמלה לאחר. מגיל צעיר מלמדים אתכם, בחברה המערבית לפחות, לחשוב על האחר, לנסות להבין מה עובר על האחר, לנסות להבין מה רגשות שלו. פעמים רבות אתם נדרשים לשיתוף פעולה, אתם נדרשים לראות את האחר, ולכן מגיל צעיר אתם לומדים לפחות לנסות ולחמול על האחר. מה זו אותה חמלה? בתוך חמלה ישנם מספר רגשות. 

דבר ראשון, בחמלה תמיד יש אמפתיה. אל תבלבלו ואל תחברו בין אמפתיה לבין אהבה. אתם יכולים גם לא לאהוב את האדם שנמצא מולכם, זאת אומרת, לא לא לאהוב אותו, אלא לא כן לאהוב אותו, כלומר לא להרגיש רגשות אהבה כלפי האדם שנמצא מולכם, הוא לא חייב להיות חבר קרוב. אמפתיה זו הזדהות, אמפתיה זו הבנה של מה שעובר על האחר. האמפתיה תמיד מחוברת לחמלה. אמפתיה ומחלה אין בהן שיפוטיות. זה רגע שבו משאירים את השיפוטיות בצד, לא משתמשים במונחים כמו 'נכון' או 'לא נכון'. ברגע שמשאירים את השיפוטיות בצד צצה האמפתיה, צצה החמלה. 

חמלה לעולם לא תתקיים בסביבה של שיפוטיות. השיפוטיות אינה מאפשרת לכם לחוש דברים בצורה נקייה. השיפוטיות בעצם מעוותת את הרגשות שלכם, היא אפילו מעוותת את המציאות. בתוך שיפוטיות תמיד יש פחד, תמיד יש רצון לעשות את הנכון, אבל אין דבר כזה באמת. אין 'נכון' אחד לכולם. חמלה ואמפתיה זה להבין שלכל אדם יש את הנכון שלו, ויכול להיות שאדם פעל בדרך הכי נכונה לו, גם אם היא הייתה שגויה לגמרי מבחינתכם. עדיין הוא פעל בדרך שהוא ידע לעשות. 

 כאשר אדם פועל מתוך פחד ועושה דברים שאינם תואמים למה שהייתם מצפים ממנו לעשות, חמלה מבחינתכם זה פשוט אומר להבין את זה. להבין שהאדם חלש לפעמים, להבין שהאדם מפחד, להבין שקשה לאדם להביא את עצמו למקום שהוא היה רוצה. ולמה חשוב כל כך שתבינו את זה על האחר? ופה אני מגיע לדבר החשוב באמת, כי מרביתכם מאוד מאוד נכשלים כאשר אתם צריכים לתת את החמלה לעצמכם. 

בעולם המערבי לימדו אתכם שחמלה זה לחלשים, שחמלה לא תביא אתכם רחוק, שצריך להתמודד, לדחוף, להזיז, להקשיב, לשנות. אתם במלחמה בלתי פוסקת עם מי שאתם מגיל מאוד צעיר, והפלא ופלא תסתכלו סביב, מרביתכם לא נמצאים במקום שבו הייתם רוצים להיות. אולי זה הזמן להבין שלא זאת הדרך, אולי זה הזמן להבין שחמלה עצמית היא הדבר היחיד שיכול להזיז אתכם למקום נכון יותר לכם. ומה זה אומר? 

בתוך חמלה ישנה קודם כל נקודת מבט שקופה על המציאות. ולמה אני מתכוון כאשר אני אומר 'נקודת מבט שקופה'? הכוונה היא לנקודת מבט ללא שיפוטיות, נקודת מבט שבה אנחנו משקפים לעצמנו את המציאות כפי שהיא, בלי לתת ציונים למציאות, בלי להגיד 'זה טוב', 'זה לא טוב', 'זה נכון', 'זה לא נכון', 'אני כזה או אחר'. ברגע שאתם מכניסים שיפוטיות, אתם לא יכולים לראות את הדברים בצורה שקופה ומתאימה למה שהם באמת. 

מרגע שראיתם את הדברים, אתם יכולים להתבונן בהם, להתבונן על הפערים שישנם בחייכם. הפערים האלה שם יש מקום לחמלה, שם יש מקום להסתכל על מה שלא עשיתם, על מה שלא השגתם, על איפה שאתם לא, ולקבל את זה באהבה, להבין שאולי יום אחד תגיעו לשם. אתם עושים את כול שאתם יכולים גם ברגע זה כדי להגיע לשם. וברגע שתהיו מוכנים לתת לעצמכם הרבה אהבה, וכן, לעצמכם נדרשת גם אהבה, לא רק אמפתיה, כי אם לא תהיו מוכנים לתת לעצמכם אהבה תמיד תהיה שם שיפוטיות. אם קשה לכם לתת אהבה, אתם חוטאים בביקורתיות. הדבר היחיד שעומד ביניכם לבין אהבה עצמית היא הביקורת, ולכן אני מזמין אתכם לתרגל את מתן האהבה. 

החמלה והאמפתיה הן פשוט לראות ולהבין שפערים ישנם ופערים יהיו, וזאת הדרך. בלי כעס, בלי להגיד מה היה צריך להיות, בלי להתווכח, ועם הרבה אהבה. ברגע שתוכלו לראות את הפערים באהבה, לקבל את הפערים, להבין שככה זה ולהבין שייתכן שאת חלקם לא תוכלו לצמצם. אינני אומר שחמלה פירושה האפשרות המעשית לצמצם את כל הפערים, לא, אני אומר שהחמלה תצמצם את הכאב, החמלה תצמצם את הקושי, ואת הפערים אתם תצמצמו כאשר תחיו עם פחות כאב ועם פחות קושי. 

חלק גדול מהאנרגיה שלכם מופנית לביקורת, מופנית להלקאה עצמית, מופנית לשיפוטיות. תבינו שאתם יחידת אנרגיה אחת, ברגע שאתם מפנים אחוז גבוה מעצמכם לביקורת ולשיפוטיות אתם גוזלים מעצמכם אנרגיה חשובה מאין כמותה לטובת התקדמות, הצלחה ומימוש. תהיו חסכניים בבזבוז האנרגיה שלכם. אני ממליץ לכם לחשוב מדי יום איך אתם רוצים שייראה היום שלכם ולקחת מדי יום החלטה שאתם מעבירים על עצמכם מעט פחות ביקורת וקצת יותר סלחנות או חמלה. 

חמלה זה להבין שאתם רק מי שאתם, לפעמים זה טוב, לפעמים אולי זה פחות טוב בעיניכם, זה בכלל לא משנה. בכל רגע נתון אתם תמיד תהיו רק מי שאתם, ומבחינתנו זה כל היופי. 

כאשר החמלה נמצאת כמתנת אתגר היא בעצם תגיע כנוקשות, כביקורתיות, כחוסר יכולת לקבל את המצב. היא תגיע עם רצון כפייתי לעשות את הדברים כפי שאתם חושבים שצריך לעשות אותם. בעצם עם יכולת לראות לפעמים את האחר, לתת חמלה לאחר, אבל בכל מה שקשור אליכם קשה יהיה לכם לוותר על מה שאתם חושבים שהוא נכון. כאשר אתם מרגישים שאתם נמצאים במקום הזה, כאשר תאבחנו שהחמלה נמצאת כמתנת אתגר, זאת אומרת, שיש בכם נוקשות מחשבתית במקום הזה בלבד (אין הדבר אומר שיש לכם נוקשות מחשבתית בכל עולמכם, זה אומר שיש לכם ציפיות ודרישות גבוהות מעצמכם ואתם לא מסוגלים בעצם לשחרר אותם), כאשר זה נמצא שם עליכם לכבד את המקום הזה. לא תוכלו לשנותו.  

עליכם להבין שהביקורת כלפי עצמכם תמיד תהיה, ועכשיו, עם הביקורת הזאת, עליכם להצליח ולמצוא את השמחה. עליכם להצליח למצוא את החמלה לעובדה שאתם ביקורתיים ודרשניים, ואולי אפילו נוקשים כלפי עצמכם. עדיין אתם יכולים להשתמש בחמלה כדי להכיר בכך.

ביום שתבינו שאתם דורשים מעצמכם הרבה ולא מסוגלים לשחרר כי יש לכם חמלה כמתנת אתגר, יהיה לכם קל יותר לקבל את מי שאתם ולהתנהל בעולם. ובפעם הבאה שתרגישו שאתם חייבים לעשות דברים בדרך כזו, תדעו שזה באמת בעבורכם נכון, ולכן, אתם צריכים למצוא את הכלים ואת הדרכים כדי לעשות את זה בדרך הזאת. אבל זה רק אם זיהיתם שחמלה היא אחת ממתנות האתגר שלכם. אם לא, אני מאוד ממליץ לכם לפעול בדרך שדיברנו עליה בעבר. למעט מאוד אנשים בעולם יש את החמלה כמתנת אתגר בתקופה הזאת, מכיוון שהחמלה היא כל כך דרושה לטובת ההצלחה. לכן, הבודדים שיש להם חמלה כאתגר עדיין מוזמנים להשתמש בחמלה כדי לעזור להם להכיל גם את המקום הזה. 

אז אני מאחל לכם שיהיה לכם שבוע עם הרבה הרבה חמלה, 

שלכם, 

ביון. 

Facebook
WhatsApp