תקופה של התחדשות | נורית אלדר 

אנחנו נמצאים כרגע בתקופה מאוד משמעותית. 

תקופות החגים היהודיים, גם בספטמבר וגם פסח, הן שתי תקופות שמייצגות שער אנרגטי של תחלופת אנרגיה.

ראש השנה מציין את המעבר מהאנרגיה של הקיץ לאנרגיה של הסתיו. זה לאו דווקא מזג האוויר, יכול להיות שמזג האוויר לפעמים עוד חם לנו קצת, אבל האנרגיה מתחילה להשתנות. לא סתם אומרים “אחרי החגים יתחדש הכול”, יש איזו תחושה של משהו אחר באוויר. 

ופסח מציין את האביב ואת המעבר בין תקופת החורף המכבידה לתקופת הקיץ.

לקיץ יש אנרגיה ייחודית משלו, זו אנרגיה גבוהה מאוד, אנרגיה שגם היא מעט מכבידה. כך קורה שבקיץ הרבה פעמים, אנו מאיטים את הקצב. אנו מאוד מושפעים מהאנרגיה של הטבע. גם בחורף, בו יש פחות שעות אור, אנו מרגישים שדברים זזים לאט יותר.  

אני מדברת על האנרגיה הקוסמית: הסתיו והאביב הן שתי תקופות של אנרגיה של התחדשות, של אנרגיה של לבלוב, של פריחה. כמובן באביב זה הלבלוב של כל פרחי האביב, של כל הצמחים, וגם בסתיו אמנם חלק מהעצים משירים עלים, אבל יש התחדשות, של הירוק עם הגשם הראשון, יש איזו תחושה של הכנה למשהו אחר. 

מכל הבחינות עונת מעבר היא תמיד שער לאנרגיה חדשה. כאשר השער הזה יושב על שער שהוא קיים במסורת, על שער של שנה חדשה, של חג משמעותי, אנחנו נרגיש אותו הרבה יותר חזק.

שנה חדשה היא תמיד זמן, במיוחד ביהדות, של תכנון קדימה והתבוננות אחורה. כך גם תקופה של חגף במיוחד של פסח שהוא חג מלא באווירת התחדשות, גם אם לא נסתכל על זה מבחינה דתית, אנו מרגישים שמשהו חדש קורה.  

אנו מתכננים קדימה,  חושבים מה אני רוצה שיקרה לי השנה/ באביב, לאן אני רוצה להגיע.

אנו מאחלים… אנו מברכים אחרים בשנה טובה או בחג שמח, ואם אנו לא עושים זאת באופן שהוא טכני, אז אנו באמת מסתכלים על האחר וחושבים מה הוא צריך, ומאחלים לו ומכוונים את האנרגיה לכיוון של התפתחות. 

 

התקופה הזאת היא אנרגטית, לא משנה אם אנחנו לגמרי לא מאמינים בדת, יש משהו באנרגיה… כשאנחנו חיים במקום הזה ונמצאים סביב האווירה הזאת, אנחנו נדבקים באנרגיה הזאת. לכן, אנחנו יכולים להשתמש או להיעזר בדבר הזה ולנצל את זה לטובתנו. 

שני דברים מאוד חשוב מאוד לעשות בתקופה הזאת: באמת לבקש, לתכנן, להבין איפה אני רוצה להיות, לפנטז. זה הזמן לפנטז. וכשאני אומרת “לפנטז” אני לא מתכוונת לבנות חלומות בהקיץ, כמו שלימדו אותנו, אלא באמת לנסות לחלום ולראות איפה אני רוצה להיות. החלימה, החשיבה קדימה, זה מה שמניע אותנו. כשאני אדע לאן אני רוצה ללכת, אוכל להגיע לשם. זה לא חייב להיות מדויק, זה יכול להיות ברמה של כיוון, ברמה של “מה בא לי”. 

מלמדים אותנו להפסיק להתחבר ל”מה בא לי” בגיל חמש בערך. אני חושבת שאם תסתכלו על כל אלה שעשו המצאות גדולות, כל אלה שמשנים את העולם, יש להם “מה בא לי”. יש להם איזשהו רעיון שמתחשק להם לעשות אותו. 

אני מזמינה אתכם לחזור ולהתחבר ל”מה בא לי”,

לחשוב מה באמת הייתם רוצים, מה אתם מאחלים לעצמכם, מה אתם מאחלים לקרובים לכם ולהתחיל לפעול משם.

חג אביב שמח!❤️

 

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn